רש"י על קידושין י׳ א

1 מודה לענין קנס - אע"ג דלענין קטלא לא חשיב לה כבתולה לענין קנס בשאינה ארוסה מודה דכולהו משלמי:

2 לבדו - קרא יתירא הוא דהא כתיב דברים כ״ב:כ״ו ולנערה לא תעשה דבר:

3 שניהם שוים - בני עונשין למעוטי גדול הבא על הקטנה:

4 האי סברא - דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה כו' מנלן:

5 תחילת ביאה קונה - באירוסין:

6 אי נמי לכהן גדול - אם מותר לקדש בביאה אי אמרת תחילת ביאה קונה מותר ואם סוף ביאה קונה נמצאת בעולה משעת העראה שלא לשם קדושין ואסירה ליה דכתיב ויקרא כ״א:י״ד בתולה מעמיו יקח:

7 ביאה אירוסין עושה כו' - המקדש בביאה מי הויא הך ביאה כנשואין או אינה אלא כשאר אירוסין:

8 ואינו יורשה כו' - דקי"ל יבמות דף כט: אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה מתה אינו יורשה ואינו מיפר נדריה בלא אביה:

9 ומקבל את גיטה - אם גירשה בעלה מן האירוסין בעודה נערה:

10 פירות - מנכסים הנופלים לה מבית אבי אמה:

11 קתני - קידושי ביאה והדר תני נשאת אלמא ביאה לאו נישואין עבדי:

12 כי קתני נשאת אשארא - אכסף ושטר דאין עושין נשואין אבל ביאה לעולם אימא לך דנשואין עושה:

13 מתקדשת בביאה - מדעת האב אבל פחות מכאן כנותן אצבע בעין ואינה ביאה:

14 קנאה - ואם רוצה להוציאה מוציאה בגט:

15 וחייבין עליה משום אשת איש - אם קיבל בה אביה קדושין:

16 ומטמאה את בועלה - כשהיא נדה שבעת ימים כדכתיב ויקרא ט״ו:כ״ד ותהי נדתה עליו: